פארק האטרקציות הבין־לאומי ROBOPARK מתארח בחי פארק בקריית מוצקין עד סוכות 3.10.26 ויפעל בכל ימות השבוע כולל שבת, החל מ9:00 ועד 18:00. מלבד בימי שישי שיפעל עד 16:00.
לכרטיסים בהנחה לרובו פארק מוצקין לחצו כאן >>
יש דברים שבאופן אוטומטי אנחנו רגילים להכניס לקטגוריות שונות לחלוטין. טבע וטכנולוגיה, למשל. מבחינתי, בתור מושבניקית אסלית גאה, טבע הוא ריח של אדמה אחרי גשם, ציוץ של ציפורים או של התרנגול החופר של השכנים שלי, עצים שנותנים צל וילדים שמתרוצצים יחפים. טכנולוגיה, לעומת זאת, היא מסכים, אפליקציות, רובוטים, בינה מלאכותית וכל מה שמתעדכן בקצב שקשה לי לעמוד בו, ושהילדים שלי מבינים בו יותר ממני...
במשך שנים הרגשתי ששני העולמות האלה כמעט מתחרים אחד בשני. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך אנחנו מבלים פחות זמן בטבע. ככל שהמסכים הופכים מעניינים יותר, כך קשה לי יותר לשכנע את הילדים לצאת מהבית. רק אתמול זה קרה לי : התקשרו ילדים להזמין את הגדול שלי לבלות איתם במעיין המושבי, ותגובתו הייתה "אני באמצע חלק מותח במשחק", ואני, ליבי נחמץ
נדמה שהיוצרים של ROBO PARK שהגיע החודש לחי פארק קרית מוצקין, מכירים היטב את התחרות שהתפתחה בשנים האחרונות בין שני העולמות האלה - טבע וטכנולוגיה - והחליטו בכוונה להפגיש דווקא את שני הקצוות הללו.
הילדים שלי שמעו את המילה "רובוטים" וכבר לא היה צורך ביותר מזה לשכנע אותם לעלות על האוטו. אני, לעומת זאת, בעיקר הסתקרנתי להבין איך בכלל מחברים בין גן חיות לבין תערוכת רובוטים. אבל בפועל? זה עבד הרבה יותר טוב ממה שדמיינתי !
כבר מהרגע הראשון הבנתי שלא מדובר בעוד מתחם טכנולוגי שמנסה להחליף את המציאות. להפך. דווקא העובדה שהאירוע מתקיים בתוך חי פארק מוצקין יוצרת חוויה אחרת לגמרי. מצד אחד פוגשים בעלי חיים אמיתיים, מסתכלים עליהם, לומדים עליהם ומתעכבים לידם. כמה דקות אחר כך פוגשים רובוט ענקי שמדבר, זז ומגיב לקהל. המעברים האלה בין העולם האמיתי לעולם הדיגיטלי יוצרים משהו מסקרן. לא תחרות כמו שהחזקתי בראש, אלא השלמה.
הילדים שלי, למשל, עברו בהתלהבות מהמתחמים של הרובוטים אל בעלי החיים, ומשם בחזרה לרובוטים, בלי שאף אחד מהם הרגיש פחות מעניין מהשני. להפך. כל מעבר כזה רק הגביר את הסקרנות. אני חושבת שזה גם מה שהפתיע אותי יותר מכל.
כמעט כולנו עסוקים בהבנה שהילדים שלנו מבלים יותר מדי זמן מול מסכים. ואנחנו כל הזמן עסוקים בוויכוחים איתם "רק עוד שלב אחד ואני מסיים" "בבקשה אמא רק עוד 5 דקות", וכל הזמן מחפשים איך להוציא אותם החוצה, לגרום להם להסתכל סביב, לשאול שאלות ולגלות עניין בעולם האמיתי. אבל אולי לא תמיד צריך לבחור צד.
אולי בעצם כל השנים הסתכלתי על זה לא נכון. אולי לא חייבים לבחור בין טבע לטכנולוגיה, ואפשר פשוט לתת להם לעבוד ביחד?! ברובו פארק בחי פארק מוצקין, הילדים מתלהבים מהרובוטים, מהתנועה, מהקולות, מהאפקטים ומהטכנולוגיה. אבל באותה נשימה הם גם ממשיכים לטייל בין שבילי החי פארק, לעצור ליד החיות, להשוות ביניהן לרובוטים, לשאול שאלות ולהסתקרן. במובן מסוים, הרובוטים אפילו מעוררים עוד יותר עניין בעולם הטבע! מצאתי את עצמי שומעת את הילדים משווים בין התנועות של הרובוטים לבין בעלי החיים האמיתיים. פתאום הם הסתכלו עליהם אחרת.
לאורך הביקור מצאתי את עצמי חושבת על כמה מהר הטכנולוגיה התקדמה בשנים האחרונות. יש היום רובוטים שיודעים לדבר, להגיב, לזהות תנועה ואפילו לייצר אינטראקציה שמרגישה כמעט אנושית. ועדיין... אין רובוט שיכול באמת להחליף את התחושה של לראות ג'ירפה אמיתית מתקרבת, לשמוע קוף קורא לחבריו או להסתכל על טווס שפורש את הנוצות שלו. דווקא ההשוואה הזאת מזכירה כמה הטבע עדיין מצליח להפתיע אותנו, גם בעידן הכי טכנולוגי שיש.
במשך כמה שעות הם (הטכנולוגיה והטבע) הצליחו לחיות זה לצד זה, להזכיר לנו שהטכנולוגיה יכולה לרגש, להדהים ולהצית את הדמיון, אבל גם שהטבע עדיין יודע לעשות את כל זה, בלי סוללה אחת ובלי שורת קוד אחת. ואם הילדים שלי יצאו מהחי פארק גם עם ניצוץ בעיניים מהרובוטים וגם עם עוד כמה שאלות על בעלי החיים שפגשו בדרך, מבחינתי השילוב הזה עשה בדיוק את מה שהוא היה אמור לעשות ! בדרך חזרה הביתה שאלתי את הילדים מה הם הכי אהבו. אחד אמר "הרובוט הענק", והשני דווקא אמר "הקופים". באותו רגע הבנתי שהשילוב הזה באמת אשכרה עובד